אני מצרף כאן כמה שירים שכתבתי בימי הגירוש, לפני שבע שנים. חלק מהם תוך כדי המאבק וחלק אחריו.
נַתְּקֵנִי מֵהַשֹׁרֶשׁ
החרֵב חָרֹב וָגֹרֶשׁ
עקוֹר את היסוד
חקור גלה כל סוד
נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים
נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים
נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק
כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק
מָעוּך וכָרוּת ונָתוּק
לקול הצִלּוּם והתקתוק
וכל העולם יריע
אך זה היום הגיע
נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים
נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים
נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק
כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק
נַתֵּק אֶת העבר
נַתֵּק אֶת המחר
את הערכים הלאומיים
נַתֵּק אֶת החיים
נַתֵּק אֶת הַפְּתִילִים
נַתֵּק אֶת הַגְּוִילִים
נַתֵּק אֶת כָּל הַוֶּתֶק
כִּי פָשָׂה הַנֶּתֶק
כללי המשחק הדמוקרטי
שוב הקפטין מסתער
מערים על השוער
אמנם רוב לו לא היה
אך הוא פתר את הבעיה
הפרשן התמלא גיל
מיפיו של התרגיל
הקבוצה שכנגד תאלץ לותר
על שני ישובים, אם לא יותר
הקפטין עקף את הבלם
בתרגיל ממש מושלם
המסירות ממש מוצלחות
יהרסו עוד משפחות
השופט המלומד
התיצב ונעמד
המצע לא מחיב ע"פ חוק
כרטיס צהוב! מהמשפחה לרחוק!
מה אתם לוטשים עינים?
תעזבו כבר את הבית
מה אתם מיללים?
תכבדו את הכללים
עוד תרגיל ממש נפלא
ופצצה בעיר נפלה
מה אתם בוכים שם עוד?
אולי תפסידו בכבוד
הקפטין שני שרים זרק
השופט מיד שרק
מעשי הקפטין צודקים
הן אלה החוקים
הקפטין שוב הרביץ משחק
ומשך אליו עוד ח"כ
עוד מעט להתאמץ
ועוד אחד כבר ימצמץ
כל השדרנים והפרשנים
מנחת מתמוגגים ונהנים
בצעד מבריק ומחוכם
הוא עקף את רוב העם
הקהל המסכן מכלה זעמו
על השופט ועל אמו
סגל השופטים מיד מתכנס
ואת הקבוצה קונס
קהל יקר, שב ושתוק
פן תושלך אל הצינוק
על קביעת הצדק מופקד
רק השופט המלומד
הקפטין שוב קדימה רץ
עוד ישוב כבר נהרס
עם יקר, שב בשתיקה
פן הדמוקרטיה תתפקע.
שוב נפל עוד טיל קסאם
שוב הרס קצת מהעם
הקפטין שוב נגש לזרוק
נא זכרו: חוק הוא חוק.
נא שמרו על הכללים
אל תשברו את הכלים
כי אנשים אחים אנחנו
יקמו נא הנערים וישחקו לפנינו
שוב דרס את רוב העם
העם בוכה, עומד נדהם
אל תשברו את הכלים
החוק הוא חוק, יש אלהים.
הקפטין מפגין כשרון רב
מפעל חייהם של הכתומים חרב
דפק אותם עד העצמות
נשוב מיד אחרי הפרסומות.
כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא
נָטַרְתִּי.
הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה
נַפְשִׁי,
אֵיכָה.
עַד מָתַי יְחָרֵף צָר
שִׁמְךָ
הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר
כְּלִי חֶמְדָתְךָ
עָלָה לְהַשִּׁים וּלְהַשְׁמִים
שֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתְּךָ
מִיַּעַר הַשִּׁקְמִים
יְכַרְסֵם גַּפְנְךָ.
בְּקָלוֹן הֵמִירוּ כְּבוֹדָם
נוֹעֲדוּ שִׁמְךָ לְהַכְרִית
כִּי נוֹעֲצוּ לֵב לְבַדָּם
עָלֶיךָ יִכְרְתוּ בְּרִית.
לֹא גְבָל, לֹא עַמּוֹן,
לֹא עֲמָלֵק
וְלֹא זְרוֹעַ לִבְנֵי
לוֹט
כִּי זֶרַע עַם קָדְשֶׁךָ
נִאֲצוּךָ בִּקְלָלוֹת.
מִי אֲשֶׁר חָטָא לָךְ
מְחֵהוּ מִסִּפְרֶךָ
תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם
וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ
שְׁפֹךְ עֲלֵהֶם זַעֲמֶךָ
וַחֲרוֹן אַפֶּךָ
וְזֶרַע עֲבָדֶיךָ וְאוֹהֲבֵי
שְׁמֶךָ יִנְחֲלוּךָ.
ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת
הֲשִׁיבֵנוּ
בְּאוֹר פָּנֶיךָ בָּרְכֵנוּ
כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ יָמֵינוּ
מאבק טהור
יואיל
נא אדוני
לרוקן
לידי את כיסיו
את
ביתו, את רכושו
את
בניו, את בנותיו.
כל הכבוד לאדוני
אצילותו שופעת
תודה, תודה
זה מאבק טהור על דעת
בחן לך אושיט
את כל רכושי וחיי
את דמותי האנושית
ואת לחיי השניה
לא אכה אותך
על ביתי, משפחתי, ומולדת
שהרי כולנו משפחה
שבנמוס תשאר מלוכדת
העקר שנשאר טהורים
באהבה אצילית
לא נכה ויד לא נרים
פן נפסיד כללית
אפשר להתחבק
אפשר גם לחולל
באמונה נתחזק
כבודנו לא נחלל
זהו מאבק בהסברה
בנועם, במלים, בטהרה
נעדיף למות
ולא לנקוט אלימות
תואיל
כבוד הנאנסת
בטובה,
אצילותה וחסדה
נכבד
נא את הכנסת
בהחלטתה
לאנוס את כבודה
(את
הקטע הבא נשמיט
הוא
אינו ראוי לדפוס
בו
אברי גוף בלשון רשמית
והרבה
מלות נמוס)
לא אכה ולא אטרידו
על הטהר אני שומרת
רק רציתי להסביר לכבודו
פנים אל פנים, בלשון אחרת
בלשון נאה ועדינה
שמי שעושה כך לגברת
הוא...
הוא...
מה?
הוא...
מה
הוא?
מלים כאלה אני לא אומרת
העקר שנשאר טהורים
באהבה אצילית
לא נכה ויד לא נרים
פן נפסיד כללית
אפשר להתחבק
אפשר גם לחולל
באמונה נתחזק
כבודנו לא נחלל
זהו מאבק בהסברה
בנועם, במלים, בטהרה
נעדיף למות
ולא לנקוט אלימות
יואיל
נא כבודו
צוארו
לפשוט
הא
הסכין, יחדדו
ויניח
על הסדן ראשו.
בשמחה אניח
אחרי החבוק והמחול
אחבק את אדוני
אחרת אינני יכול
לא אומר דבר רע
אני מבין שאין ברירה
אדוני קבל פקודה
והממשלה רשאית לפקוד
רק רציתי שתדע
אחרי שנגמור לרקוד
שהמעשה אינו ראוי,
אך אותך איני דן
כבודו מנומס ורצוי
אניח ראשי על הסדן
העקר שנשאר טהורים
באהבה אצילית
לא נכה ויד לא נרים
פן נפסיד כללית
אפשר להתחבק
אפשר גם לחולל
באמונה נתחזק
כבודנו לא נחלל
זהו מאבק בהסברה
בנועם, במלים, בטהרה
נעדיף למות
ולא לנקוט אלימות
העקר שהמאבק טהור
ובעצם נצחנו
צדקתנו יצאה לאור
כי רקדנו וחוללנו
כי המאבק הוא על התודעה
ואת זה לא נשיג במכות
כאן נשיג ישועה
רק במלים זכות
קלטנו
את התובנה
הבנו
את תורתכם
פשוט
אין לכם אמונה
במחילה
מכבודכם
אין
לכם שום אמת
ואין
שום ערכים
לא
חשוב חי או מת
העקר
החיוכים
רָאִיתִי אֶת יִשְׁמָעֵאל
מְצַחֵק
בַּמִּדְבָּר, כִּמְטַחֲוֵי
קֶשֶׁת, הַרְחֵק
צוֹפֶה הוּא בִּי וְצוֹחֵק
רוֹבֵה קַשָּׁת, יוֹשֵׁב
בַּמִּדְבָּר
צוֹחֵק בְּקוֹל לְלִבִּי
הַנִּשְׁבָּר
כִּי מִבַּעַד הָרוֹבֶה
וְהַקֶּשֶׁת
רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת
הָאָרֶץ נוֹרֶשֶׁת
וְרוֹאֶה הוּא כֵּיצַד
נַעֲשֵׂית מְלַאכְתּוֹ
עַל יְדֵי אָחִי, אֲשֶׁר
בְּרִשְׁעָתוֹ
מוּל עֵינֵי יִשְׁמָעֵאל
אוֹתִי מְגָרֵשׁ
וְהוּא אֶת הָאָרֶץ
יוֹרֵשׂ
אָנָּא ה', עַד אָנָּה
גָּרֵש הָאָמָה הַזֹּאת
וְאֶת בְּנָהּ
כִּי לֹא יִירַש בֶּן
הָאָמָה
עִמִּי אֶת זֹאת הָאֲדָמָה
אֵיכָה הָיְתָה אַרְצְךָ לְבִזָּה
אֵיכָה פָּרַצְתָּ פֶּרֶץ עֻזָהּ
שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתָּ לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה
בִּצְפוֹן הַשּׁוֹמְרוֹן וּבְחֶבֶל עַזָּה
הָאֵל יי נֹתֵן נְשָׁמָה
לָעָם עָלֶיהָ וְלָאֲדָמָה
אֵיכָה תִהְיֶה נְשַמָּה
הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הרוֹמֵמָה
אֵיכָה תֵּעָזֵב הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ נִקְרָא שְׁמָהּ
אֵיכָה יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה
וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה
אֵיכָה יוּעַם זְהַב נַפְשָׁהּ
מְקַדְּשֵׁי מוֹרָשָה בִקְדֻשַׁת מוֹרָשָׁה
מְחוֹנְנֵי נַחֲלָתֶךָ לְיָרְשָׁהּ
וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה
הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת בָּנֶיהָ
מְחוֹנְנֵי עֲפָרָהּ וַאֲבָנֶיהָ
לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ
לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ
הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִפַּלְתָּ בְּנַחֲלָה
לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה
הַנּוֹשֵׂאת לָהֶם פִּרְיָהּ בִּגְדֻלָּה
לָמָּה הֻשְׁפְּלָה וְחֻלְּלָה
מְבָרְכֵי שֵׁם כְּבוֹדֶךָ הַמְרוֹמַם
גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם
לָמָּה קוֹל תּוֹרָתָם דָמָם
וּבֵית מִדְרָשָׁם שָׁמם
לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם
בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם
כִּי הִזְנִיחָם יָרָבְעָם
וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם
לָמָּה תְּבַלָע נַחֲלָת קָדְשֶׁךָ
וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ
לָמָה יי יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ
לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ
הָעוֹשָׂה מַטֶּה אַרְצְךָ פּוֹרֵחַ
וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ
לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ
תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ
לָמָּה תַתְעֵנוּ יי מִדְּרָכֶיךָ
תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ
שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ
על תל שומרון, בדרך לחֹמש, ז ניסן תשס"ז
עַל תֵּל בִּירַת הַמַּמְלָכָה
מַמְלֶכֶת עֲבוֹדַת הַבַּעַל
דֶּגֶל הַמַּלְכוּת וְהַמַּמְלָכָה
מָעֳמַד בַּמֶּרְכָּבָה מִמַּעַל
וְעוֹמֵד חֵיל אַחְאָב
לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים
וְאָנוּ בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה לְחֹמֶשׁ
עַל הַתֵּל עוֹמְדִים
יָשַׁבְתִּי עַל פִּסְגַּת הַתֵּל
כָּאן הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה עָמְדָה
הַיּוֹם בִּירוּשָׁלַיִם מַמְלֶכֶת יִשְרָאֵל
מְגָרֶשֶׁת מִשּׁוֹמְרוֹן אֶת יְהוּדָה
לְפָנַי הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה
הַיָּם מֵאֲחוֹרַי, הִנֵּה בָא
וְהַצָּבָא רְדָפָנִי רְדִיפָה קַלָּה
אֶל הַחֹמֶשׁ הִכַּנִּי שַׂר הַצָּבָא
בָּרוּךְ שֶׁהֵשִׁיבָנוּ לְשׁוֹמְרוֹן
וְעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ
אַךְ לֹא עָקַר עֶקְרוֹנוֹת עֶקְרוֹן
לֹא עָקַר עוֹקְרֵינוּ מִקִּרְבֵּנוּ
וּבִשְׁלִיחוּת בַּעַל אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן
וְעוֹבְדֵי אֱלֹהֵי הָאָרֶץ
מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל עוֹקַרְתָּנוּ מִשּׁוֹמְרוֹן
וַעֲתָלְיָהוּ מוֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ
יֵשׁ בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל
בְּפַרְדְּסוֹת סְבַסְטִי הַמְשֻבַּחַת
אַךְ אֵין לְהָקֵל, גַּם כָּאן עַל הַתֵּל
בַּאֲחֻזַּת יִשְׂרָאֵל הַפּוֹרַחַת
וְשִלַּם אוֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁיתוֹ
וְהַגּוֹאֵל שָׂדֵהוּ מוֹסִיף חֹמֶשׁ
כִּי הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ
כִּי תִהְיֶה הָאָרֶץ קֹדֶשׁ
